Banner Top
You are here:עמוד הבית/הרצאות/הרצאות העשרה

הרצאות העשרה

ההרצאות מלוות במצגת,  במחקרים, דברי הגות, ספרות, אמנות וקטעי קולנוע.

          "מסע אל חוויית הרגע במירוץ החיים" - על רגעים המעניקים השראה ומשמעות לחיינו.

כיצד ניתן למצוא משמעות בחיי ההווה: ברגע החולף ובחיי היומיום - בתוך תרבות של בולמוס זמן, עבודה ופנאי? מה אומרים על כך הוגים, אמנים, סופרים ומשוררים, פסיכולוגים, סוציולוגים, חכמי הזן וחכמי החסידות.

 

          "מרוץ החיים – ברכה או בריחה?"

"לעצור כדי לאצור"-  זמן לכל עת: עת לרוץ ועת לעצור!

בעסקים, בעולם המחקר והיצירה, בעולם החברתי והאישי – כולנו זקוקים לעצור לעיתים את מרוץ החיים. ניהול זמן נכון מחייב גם אומץ לעצור. מה אומרים על כך הוגים, אמנים, סופרים ומשוררים, פסיכולוגים, סוציולוגים, חכמי הזן וחכמי החסידות.

 

           געגועים לחיים – חישוב מסלול מחדש

 "מה מוזרות הן דרכי המבוגרים", הרהר הנסיך הקטן

מרוץ החיים, המצוקות והמשברים הפוקדים אותנו, אין בהם כדי לכבות את ההבהוב הפנימי המתמיד בתוכנו, הקורא לנו "להיות": להיות באמת, להיות בכל כוחנו, להיות חלק מן העולם, לשהות באהבה. אולי צריך לעיתים, לחשב שוב את מסלול החיים? נלך בעקבות יוצרים והוגים, היכולים להצית בתוכנו אש וקול פנימי חזק וברור יותר.

 

          "שירת העשבים"- מהחסידות אל יצירתו של ס. יזהר

מה הקשר בין ס. יזהר, הסופר הארץ ישראלי, הלוחם בן דור תש"ח, החילוני מן ההתיישבות העובדת, לבעש"ט ור' נחמן מברסלב, מעמודי התווך של החסידות?

 
          "מבר- כוכבא לבר רפאלי" –  על גיבורים ומפורסמים ומה שביניהם   

"אני רוצה שפתאום יכתבו עלי בעיתון..." (י. אטלס- א. איינשטיין)
תרבות חיינו מעלה אל חזית הבמה 'מפורסמים', ודמות ה'גיבור' מוסתרת מאחורי הקלעים.
מדוע אודיסאוס שב לאיתקה במסע שנמשך שנים ארוכות כל כך?
מדוע "האח הגדול" פרץ לחיינו?
האם אנו זקוקים עדיין לגיבורים?

 

          "דבר קטן וטוב " (ר. קרבר) –  האיש הפשוט כמקור השראה וחמלה

"אני סתם אופה" (דבר קטן וטוב\ר. קרבר)
על אנשים מן השורה שהפכו לגיבורי תרבות והעניקו לנו השראה.
אנשים פשוטים, ו"אנשים שקופים" – נתפסים בחברה כנחותים במעמדם ובערכם. אך בד בבד מִתְרַבּות יצירות, כסיפורו של ר. קרבר, המעלות דווקא אותם כמקור לתובנה והשראה לכולנו.
מדוע דמויות אלה קוסמות ליוצרים בספרות, בדרמה ובקולנוע?

 

          "אין דבר שלם יותר מלב שבור"

בעוד תרבות המערב מבטיחה "חוויות מושלמות", "מראה מושלם", "מוצר מושלם" וכו' כהגשמה של האני, נזכיר גם כי "אין דבר שלם יותר מלב שבור".
השֶבֶר והחֶסֶר מרתקים משום שאין חיים ואין יצירה בִּלְתם.  הם המקור לכיסופים, לשאיפות, ליצירה, ולתיקון בכל תחומי חיינו – מחוויית הנפש ועד עסקים.

 

          השיבה הביתה

"הלכתי למצוא לי בית. באתי אליו כשב, לא כבא." (יונה ונער\מאיר שלו)
מסעות ושיבה הביתה במיתולוגיה, בתרבות, בספרות ובהוויה הישראלית.
סיפורי שיבה הם מהסיפורים המכונננים תרבויות רבות, כאשר הסיפור המיתולוגי של אודיסאוס הוא תשתית לאינספור יצירות בכל תחומי היצירה וההגות. אכן לסיפור השיבה יש שרשים מיתולוגיים, אך גם מקור בנפש האדם, וכן בנארטיבים היסטוריים, בסיפור התרבותי המודרני, ובסיפור הציוני והישראלי.
איזה "בית" נמצא ביצירותיו  של מאיר שלו? 

 

           "אאוריקה! ", הארה באמבטיה, בשוק ... וברמזור אדום

עת לרוץ ועת לעצור.  מדוע דווקא ברגעים של עצירה ממרוץ החיים מתגלים האוצרות שבתוכנו.

 

          "אינך יכול לעבור את הנהר פעמיים"

'התחדשות' מהי? בהגות, בשירה ובחיים בעידן הסוגד לשינויים ?

 

          עם סמרטפון מול הים

כיצד נראה העולם בעידן המסכים בעיני יוצרים, הוגים ובחיינו

 

         "ופשוטים הדברים וחיים ומותר בם לנגוע"

           כשדברים קטנים יוצרים דברים גדולים.

  

          "מה כבר אפשר לצפות מהחיים האלה? אפשר!"

         החיים כיצירה, החיים כהחמצה - בידינו הדבר?

  

          "הכסף משגע את בני האדם" – ואותנו?

האם הכסף הוא אדון הגורל? בדרמה, בקולנוע, בחיינו

 

          "כל שנבקש לו יהי"

על כיסופים, צמאון, והחיפוש האנושי שלא יחדל, ושלא יתממש...וטוב שכך...

  

          "כי עוד אאמין גם באדם..."

מה כוחו של האדם להיאבק על הטוב – "סור מרע ועשה טוב"-

 לנוכח רוע ועוול – בעולמו של א. קאמי?

  

          מדוע  'זורבה היווני' רקד ?

   על חיוניות, אותנטיות ונפש מתעוררת

 

          "לשיר זה כמו להיות ירדן"

 השירה - לא מה שחשבנו... סדרה הנוגעת בחייו של כל אדם

 

          "שתלתם ניגונים לי אמי ואבי"

 אבי, אמי  - מה שהייתם עבורי בחייכם ובלכתכם – בעולמם של יוצרים ובחיינו

  

           "ושוב יצאנו לדרך"   

  לאן מובילות הדרכים בשירה ובחיים

 

          "בגן העדן של ילדות"   

 ילדותינו כמקור חיים בעולמם של יוצרים ובחיינו

  

           "תפילת האדם"   

האם כל אדם מתפלל, גם חילוני? למי הוא פונה ולמה מייחל?